שמתם לב האם אתם נושמים אל הבטן או אל בית החזה? האם הנשימה שלכם איטית או מהירה? האם היא רדודה או עמוקה? האם אתם מרגישים שיש לכם מספיק אוויר או תחושת קוצר נשימה? אם לא שמתם לב, קחו רגע לבדוק.
נשימה היא לרוב טכניקת ההרפיה הראשונה שאני מלמדת בטיפול ביופידבק. ישנן טכניקות נשימה שונות, כל טכניקה מסייעת בהשגת תוצאה אחרת. הנשימה אותה אני מלמדת בביופידבק היא נשימה סרעפתית איטית ולא מאומצת שמטרתה רגיעה והרפיה.
הנשימה הטבעית היא אל הבטן. אם נתבונן על תינוק שנולד נראה שהנשימה שלו היא אל הבטן. כשאנחנו גדלים, וחווים את חוסר האונים האוטומט שלנו הוא לכווץ את בית החזה ולעצור את הנשימה, מהמקום שאומר שאם העולם הוא מקום מסוכן עדיף שכמה שפחות ממנו יכנס אלי פנימה. כיווץ הנשימה גורם לכך שהיא נעשית שטוחה יותר ולפעמים גם עולה לבית החזה.
הנשימה כמובן מקיימת אותנו, בלעדיה לא נחיה, אבל היא הרבה גם מעבר לזה. נשימה היא מהות.
היא מפעילה את החלק הפרה-סימפתטי במערכת העצבים האוטונומית שקשור בהרפיה ורגיעה. היא מאטה את קצב הלב. היא מחברת אותנו לכאן ועכשיו כי היא קורית תמיד בזמן הווה, אני לא יכולה לנשום במקום אתמול וגם לא בשביל מחר. היא טרנספורמטיבית ומאפשרת לנו להכניס לגוף איכויות שאנחנו מבקשים בכל שאיפה ולשחרר בכל נשיפה את מה שמיותר לנו. היא מאפשרת לנו לפתוח מרווח ולא להגיב באופן אוטומטי למה שאנחנו פוגשים. נשימה היא מהות החיים. אם שמתם לב שהנשימה שלכם שטוחה או מהירה, בואו ללמוד.
